מסעות חומר נפש בדרכים עם חוה רימון

סימני דרך image
יום טיול במחוזות הנפש ובתחנות הגיאוגרפיות של החיים. מתנה לעצמנו לכבוד ציון דרך או תחנה במסע חיינו הגלוי (יום הולדת, פרישה, יום נישואין ועוד כאלה) או לכבוד רגע או אירוע מיוחדים במסע חיינו הסמוי מן העין - יום התובנה ששינתה את חיי, היום שבו ראיתי בפעם הראשונה קוף, ככל העולה בדמיונכם הפרוע. יום שלם בחברת עצמכם, ההיזכרות וסיפורה. יום עדות לתפארת חייכם החד פעמיים.

סימני דרך

לאורך המסלול imageלאורך המסלול image
זה היום שלכם. אתם מתכננים את המסלול, אפשר לבד, אבל כדאי לתכנן אותו יחד איתי. אתם המדריכים, אני המלווה, המקשיבה, השואלת, המתעדת. ביום הזה נטייל בתחנות שחשוב לכם לחזור אליהן ולספר עליהן גם לעצמכם. תספרו את סיפורן, סיפורכם ונקליט אותו.

אולי נבקר בגן הילדים שהייתם בו, אולי נפגוש חבר ילדות שלא ראיתם שנים, אולי נשב בבית קפה שאהבתם לשבת בו, אולי נעשה ביחד משהו שרציתם ולא העזתם, אולי ניסע לאיזה נוף שאתן אוהבים לחזור אליו, אולי נאכל ביחד את הארוחה שהכי אהבתם, את העוגה שהכי אהבתם. המון אפשרויות. ולא רק נקליט אתכם; גם תכתבו תוך כדי, משימות כתיבה קטנות.   
עליי image

ב-17 השנה האחרונות מנחה את סדנת חומר נפש, סדנה לכתיבה אוטוביוגרפית-ממוארית, וזוכה להיות עדה למפגשים מופלאים של אנשים עם עצמם דרך כתיבה. מהסדנה הזאת נולד פרויקט סימני דרך.

למדתי באוניברסיטה העברית לשון ומחשבת ישראל, וב-40 השנה האחרונות תלמידה של מסורות פנימיות (יהדות, בודהיזם, סוּפיות). ערכתי ותרגמתי ספרים בהוצאות שונות ובהן הוצאת הספרים של משרד החינוך (כולל עריכת ביטאון השירות הפסיכולוגי הייעוצי), מוסד ביאליק, המרכז למורשת בן גוריון, הוצאת מאגנס. ב-1996 הקמתי וערכתי את הירחון חיים אחרים ובהמשך את ההוצאה לאור רימון חיים אחרים. הוצאנו בשיתוף פעולה עם כתר את מה שלימד הבודהה (מאת ואלפולה ראהולה), מעבר המכשפים (מאת טאישה אבלאר), דהרמה החתול (זן קומיקס), בטלני הדהרמה (מאת ג'ק קרואק), ההארה (רומי) ועוד ספרים טובים. לאחר מכן בהוצאת רימון (בשיתוף עם כתר) יצאו לאור סיפור שמתחיל בדמעות (אושרת קוטלר), האדם שבקצה האגו (מתי ליבליך) ושומרת הגחלת (עדי שגב). 
זה אומר שאנחנו מבלים ביחד יום שלם מהבוקר ועד הערב, לפי הקצב המתאים לכם. אפשר גם לצאת לטיול של יומיים, אם תרצו להגיע ליותר תחנות.  
לכולם, כל אחד למידותיו ולרצונותיו שלו. גם כשאנחנו צעירים, הספקנו לעבור בתחנות רבות ומשמעותיות, ודאי וודאי, ככל שאנחנו אוספים ימים לשנים. 
זאת תשובה מורכבת:) ההסבר בעל פה. 

בואו נצא לדרך