מסתיימת שנה שישית. ונדמה לי שלפחות מבחינה אישית נושא אחד מרכזי בסיפור הזה של חידת ארגוני הנפש, שהיה בעל חשיבות מרכזית עבורי כנושא לחקירה, הגיע בחודשים האחרונים לסוג של פענוח. אז מה היה בקבוצת הכתיבה הזאת שהשאיר אותי בה כל כך הרבה שנים? בהתחלה עצם זה שהיה מקום שהזמין להביא אליו חומרי נפש היה בלתי שגרתי עבורי. נדמה שבכל מקום שהכרתי, חומרי נפש היו הדבר שלא מתאים להביא. והיה פה עבורי אתגר. אהבתי את המעבר הזה בין העולם הפנימי לכתיבה, החיפוש אחרי הדיוק בשפה, המקצב, הפוקוס, אהבתי להוציא תחת ידיי את המשהו הנקי הזה. די מהר הבנתי, שאין פה חוקים נוקשים ביחס לכתיבה. החופש הזה היה נחוץ לי מאוד. נדמה שרוב חיי המפגש שלי עם מסגרות היה סוג של מאמץ להבין מה הנכון, ומאמצי ההתאמה לאיזו תבנית ממשית או דמיונית הובילו אותי בעיקר להתקשות והתאבנות שרירי הנפש. אחר כך נושאי הכתיבה, ההזמנות, קצה החוט, אני חושבת שזה לימד אותי להסכים לשוטט במרחבי הזיכרון והנפש. הסכמתי לעזוב את הקו הישר וללכת לאן שזה יוליך אותי, בסופו של עניין התברר שדברים קשורים איכשהו, ולאט לאט מתחברים. ואחר כך עניין הסדר – הידיעה שאין מרדף או מאבק על מקום, שכולם קוראים – עזר לי מאוד. הרכבי הקבוצה השתנו במהלך השנים, שש שנים זה המון זמן, ולקח לי המון זמן להאמין שאני יכולה לסמוך על הטבע האנושי, על הטוב של הקבוצה. אני מרגישה בת מזל שנפל בחלקי לעשות ריפוי כזה בזכות האנושיות, טוב הלב והקשב שפגשתי כאן לאורך השנים.
ת"צ
היו אלה חמש שנים מכוננות בחיי ובחיי הכתיבה שלי. יש לי תיקייה מפוארת במחשב ושמה "חומר נפש" חוה רימון. כתבתי המון המון וחלק ממש ראוי. אם פעם יהיה לי זמן לערוך את זה לאסופה, הרוב יהיה לקוח מהשנים הפוריות הללו. יישר כוח חוה על הסדנאות שאת פותחת. מי שיגיע יזכה!!!
לילי לב וייסברגר: פסיכותרפיסטית
אני משתתפת מזה מספר חודשים בסדנת הכתיבה חומר נפש בהנחיית עמיה ליבליך וחוה רימון. הסדנה מאפשרת לי צלילה למעמקים שנובעת מנושאי הכתיבה המיוחדים שניתנים, מלוחות הזמנים שמונעים התחמקות, מקבוצת האנשים האמפתית שמקבלת ונותנת וגם מאוד מאיכות ההנחיה. ברצוני לציין במיוחד את ההנחיה של חוה רימון. ההערות שלה בעקבות הקראת הקטעים שלנו מאופיינות בישירות, יושרה, כנות, חוכמה, עומק ודקות של הבחנה והבנה. תגובותיה לקטעי הכתיבה, שהם לעיתים קשים וחושפניים מאוד, אמפתיות אך גם מעוררות מחשבה, דורשות "עבודה" ולא מאפשרות להתחמק מהאמת הפנימית של כל אחד. אני מאחלת לאנשים נוספים להיחשף ולהשתתף בסדנת כתיבה כזו. בברכה, ד"ר אפרת הימן
ד"ר אפרת הימן
בשנת תש"ע (2009-2010) קיימה חוה רימון בספרייה האזורית משגב סדנת כתיבה ייחודית הנקראת חומר נפש. רגישותה של חוה והיכולת להוביל ולהנחות הביאה לקבוצה מכובדת של אנשים ממשגב ומהסביבה אשר הגיעו מדי שבוע לפגישה בת שלוש שעות. הכתיבה בסדנה היא דרך ביטוי להתבוננות פנימית. ללא לחץ או שיפוט נפתחו האנשים בסדנה לעצמם בעזרת ההנחיה של חוה. עלי לציין כי לא קל להיחשף באזור כל כך קטן, ומשימות הכתיבה היו מאתגרות מחשבה, ובכל זאת ראיתי אנשים מאושרים שקיבלו כלים לחיים. ממליצה בחום!!
גליה כובש: מנהלת הספרייה האזורית משגב
חוה יקרה יש לי הרבה מאוד אהבה והערכה אליך ולכל מה שאת מייצגת. את הטוב שלך הזכרתי אבל יש עוד הרבה: חוש ההומור שלך, חדות האבחנה, הידע העצום, האינטלקטואליות במובן הטוב החיובי והרצוי של המילה. סמכתי עליך והרגשתי בטוחה לידך. אהבתי את ההקשבה שלך ואת ההתייחסויות הרגשיות שלך לדברים שנקראו; תמיד נוגע ותמיד רואה את האחר. מאוד מאוד אהבתי במפגש האחרון את ההתייחסות שלך לדברי ה"ביקורת" שאמרתי. לקחת את שאמרתי בשתי ידיים: בלי להתווכח, בלי להיעלב, בלי להחזיר בחזרה. לקחת את זה למקום בונה, למקום שמסתכל, אפילו אגזים ואומר למקום של חמלה. תודה לך גם על כל הפעמים לאורך הקורס ששאלת לשלומי כי היה לך אכפת. זה בעצם הצבע והגוון שאפיין אותך לכל אורך הדרך. מראתי מראתך: אמירה אותנטית, אמינה ישרה וישירה. מהלב. הייתי שמחה להמשיך ולהיות במחיצתך. את נפלאה בעיני, וההיכרות איתך בפועל רק העצימה את הדברים הטובים שכבר חשבתי עליך. וראיתי עוד ממך בצניעות אין קץ.
ל"א
חוה, אנחנו עושים טקס השקה לחוברת שערכת בקפידה ובכישרון כה רבים. התסכימי לכבד אותנו בנוכחותך בטקס זה? אשמח לראותך ולדעתי החברים כולם יריעו לך.
פרופ' אורי ינאי: ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב
תודה מכל הלב על העריכה הנפלאה החכמה והרגישה. כל פעם אני מופתעת מחדש כמה דרגות ורבדים לעריכה הלשונית. באופן יחסי השפה שלי טובה והמאמר הנוכחי עבר גם עורכת לשונית לפני שהגיע למערכת והנה כל כך הרבה תיקונים... אני שמחה על כך. פרופ' סמדר בן אשר, חברת סגל, מרכז מנדל למנהיגות בנגב
פרופ' סמדר בן אשר: חברת סגל, מרכז מנדל למנהיגות בנגב
יופי של עריכה! מאשרת הכול. רוב תודות.
דורית טובין: מרצה בכירה, המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הי חוה, אני רוצה להודות לך על העריכה המוקפדת והלא מתפשרת. אני מלאת הערכה לעבודתך, להתערבותך במקומות הנכונים ולתשומת הלב לפרטים הקטנים כגדולים. אני יכולה לומר שאפילו נהניתי מההערות שלך שפעמים אפילו אתגרו את מחשבתי. תודה רבה.
ליאת שפר: התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
כתוצאה מעבודתך שפת המאמר תקנית ואלגנטית יותר, ועל כך תודתי.
פרופ' שמעון שפירו פרופסור חבר אמריטוס: בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל-אביב, ופרופ' חבר, המכללה האקדמית תל-חי
חוה שלום, כרגיל נהניתי מאוד מהעבודה האינטליגנטית ומלאת תשומת הלב שלך ומהעברית המשובחת.
ד"ר אלישבע סדן: ראש תכנית הבוגר, ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית
חוה, אני מורידה בפנייך את הכובע!!! אני מתרשמת מהעבודה היסודית שעשית. זה ממש מעורר התפעלות.
שירה איתן: מארגנת קהילתית ורכזת תחום צדק חברתי כלכלי בשתיל צפון
שלום חוה, אני מבקשת להודות לך על עבודתך המשובחת. אני רואה עצמי כמי שכותבת היטב בעברית, אך ברור לי שעקב העריכה שלך, הטקסט שכתבתי הפך לבהיר וזורם יותר. כל הכבוד.
פרופ' נעמי כרמון: תכנון עירוני וסוציולוגיה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון.
חוה יקרה, אלף תודות על עריכת הקובץ הרביעי של כתב העת "ילדות: עיון ומחקר בתרבות ילדים". תודה על עבודה דקדקנית, על קריאה מעמיקה של המאמרים ועל שהענקת לכולנו שיעור בכתיבה. במיוחד התרשמתי מהערותיך הנוגעות לטיעונים המקצועיים ולהעמקתם. לדעתי זו שותפים כלל כותבי הגיליון ששיבחו את עריכתך המוקפדת. בתקווה להמשך עבודה משותפת,
פרופ' שי רודין, עורך כתב העת "ילדות: עיון ומחקר בתרבות ילדים": מכללת גורדון