טעימות מהיבול

מאגף הסרטן לחיים אחרים

אמצע ה-90. ספר המתים והחיים הטיבטי, ממש הסיפור שאינו נגמר. עורכת ועורכת ועורכת. עייפות, חולשה, בדיקות. העבודה על הספר מגיעה אל סופה. למחרת בבוקר הוא נמסר הלאה. בצהרי אותו יום מגיעה גם הבשורה – זה סרטן. הולכת כמו מרחפת. תחושה חגיגית. ידיעה שהכול הולך להשתנות. בימים שאחרי הבשורה אוקיינוס של תובנות. כל הפרוצדורות הרפואיות מתגמדות מולן. המנגנון השיפוטי-הביקורתי מתפוגג ולפרק זמן לא מבוטל נפתח מיכל עצום של חמלה על הכול. אחר כך אותה יד עלומה ששתלה אותו אצלי לקחה אותו שוב. עכשיו תלמדי להגיע לשם לבד. ובינתיים בין ניתוח לניתוח נוחת לחיי מעשה נסים חיים אחרים. מבית החולים הישר לימי עבודה אינסופיים, מלאי יצירתיות ושמחת עשייה. קיבלתי ממלכה, וידעתי מה לעשות בה. אושר גדול.

מחיים אחרים לחיים אחרים
זוהי שנת היובל שלי, התחנה החמישית. הרכבת עצרה לה אי שם בלב הפרדסים. בשנים האחרונות החורפים מתקצרים, ההדרים פורחים מוקדם יותר, ריח עדנים שפתיים יישקו. התכנסות. זה רק אני והמחשב שלי. ויוצאים ממנו לאור בהוצאת רימון חיים אחרים ספרים נפלאים. ונכתבים עליו סיפורי חיים של אנשים, סיפורים שנותנים לחיים של אותם אנשים משמעות חדשה ומשאירים לאהוביהם תעודה ומזכרת. אפשר לקום עם קריאת התרנגול, והוא קורא ועוד איך, לנכש קצת עשבים שוטים בגינה, לראות הפרחה החסה, לחלוט איזה תה בריא, להרהר, לאפשר לכיוונים חדשים להתהוות, לתת לייעוד להתבהר עוד ועוד, להזדכך, עד שיהיה מוכן לצאת לאוויר העולם.

חומר נפש – חומרי החיים
באמצע העשור הראשון של המאה החדשה יצרתי את סדנת חומר נפש, סדנה תהליכית לכתיבה אוטוביוגרפית-ממוארית. מאז הסדנה הזאת היא שמחת חיי. יש לי הזכות להיות חלק ממסע כתיבת החיים של המון אנשים, מסע של גילוי שיש בו כאב ושמחה וכל החומרים שיוצרים החיים שלנו ויש בו התחדשות ותובנות ושינוי.

חיים אחרים – Here I come back
במאי 2019, 16 שנה אחרי שנפרדתי מהעיתון שיצרתי, חזרתי לאפיזודה קצרה של 11 גיליונות, כולם היו בניי האהובים. סגר הקורונה הראשון בישר גם את הגיליון האחרון של העיתון ואת סופה של תקופה בשבילי ובשביל העולם כולו.

2023
בשנים האחרונות הולכים ומתהווים רעיונות חדשים. המכנה המשותף של כולם הוא הוצאה לאור בדרך כזאת או אחרת של חומרי הנפש והחיים. מוזמנים להצטרף אליי למסע בנתיב שמדבר אל הלב שלכם.